זה בזו נביט מהתחלה: רחל שפירא ואנריקו מסיאס קיבלו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב

ב-29 בנובמבר, 2026, התקיים טקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד - תואר יוקרתי המוענק כאות הוקרה על תרומה יוצאת דופן לאנושות, לחברה הישראלית, ולערכים אוניברסיטאיים של חדשנות, השפעה ציבורית ומצוינות אקדמית.

השנה הוענקו התארים לשני יוצרים בולטים, שכל אחד בדרכו הותיר חותם עמוק על התרבות והמוזיקה: המשוררת והפזמונאית רחל שפירא, והזמר והיוצר אנריקו מסיאס. שניהם זכו להוקרה על תרומתם התרבותית במהלך השנים ועל יכולתם לגעת באנשים ולחבר ביניהם באמצעות היצירה.

שיר שהפך ליומן של תקווה

רחל שפירא היא אחת המשוררות והפזמונאיות החשובות והמוערכות בזמר העברי. היא נולדה ב-1945 בקיבוץ שפיים, ובמשך יותר מחמישה עשורים כתבה מאות שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית.

בין שיריה המוכרים הם "מה אברך", שנכתב לזכר בן כיתתה שנפל במלחמת ששת הימים; "כמו צמח בר", בביצועה של חוה אלברשטיין; ו"עוד יהיה לי", בביצועה של מרגלית צנעני.

עבור שפירא, "עוד יהיה לי" הפך במהלך המלחמה למעין יומן של ציפייה ותקווה לשובם של החטופים. במיוחד לכבוד הטקס, כתבה שפירא בית חדש המבטא את התרגשותה ואת השמחה שבהוקרה:

יום אחד נפקח את העיניים
זה בזו נביט מהתחלה.
יום אחד נפקח את העיניים
וזה יהיה כל כך נפלא.

שפירא סיפרה כי ההופעות בתקופת המלחמה שיקפו את המתח, החרדה והדאגה לגורל החטופים, החיילים והאזרחים: "באותם ימים, ניסינו ליצור דרך המוזיקה והשירה מעין מרחב מואר של אחווה וחום אנושי."

באחת ההופעות הוסיפה פזמון חדש לשיר הסיום, שהוקדש לציפייה לשובם של החטופים. בהמשך עדכנה את הפזמון בהתאם לנסיבות, עד לשובם של אחרוני החטופים.

"ביני לבין עצמי, אני ממשיכה להתייחס לפזמון הזה כאילו הוא יומן פרטי המתעד רגעי משבר והתעלות", סיפרה.

על הבית החדש שכתבה לכבוד הטקס הוסיפה: "הפעם פזמון הסיום שכתבתי במיוחד לאירוע באוניברסיטת תל אביב הוא ביטוי להתרגשות ולשמחה".

התואר הוענק לשפירא על תרומתה לתרבות הישראלית במשך יותר מחמישה עשורים. בנימוקי האוניברסיטה צוין מכלול יצירתה כמשוררת וכפזמונאית, יכולתה לתת קול לתקוות ולחוויות המשותפות ליחידים ולקהילות, ומאות השירים שיצרה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחוויה הישראלית.

 מוזיקה שחוצה גבולות: סיפורו של אנריקו מסיאס
 

^{הרקטורית פרופ' קרונפלד-שור, אנריקו מסיאס, ונשיא האוניברסיטה פרופ' אריאל פורת}

לצד שפירא, גם הזמר והיוצר אנריקו מסיאס קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד, כהוקרה על תרומתו לתרבות העולמית ולקידום השלום והאחווה באמצעות המוזיקה, לצד קשרו העמוק והמתמשך עם מדינת ישראל. 

במשך יותר משישים שנות יצירה, שילב מסיאס מסורות מוזיקליות אנדלוסיות, צפון-אפריקאיות וצרפתיות, ופיתח שפה מוזיקלית ייחודית המחברת בין קהלים, תרבויות ודתות, ובכך הפך את המוזיקה לגשר של אחווה ושלום בין עמים.

בין להיטיו: "J'ai Quitte Mon Pays" (עזבתי את מולדתי), "Zingarella" (זינגרלה), "Ô Guitare" (הו גיטרה) ו-"Les Filles De Mon Payes" (בנות ארצי).

בנימוקי סנאט האוניברסיטה צוין גם סיפור חייו – מהגר מאלג'יריה שהפך לכוכב-על בצרפת ולאמן בעל שם בינלאומי.

ההחלטה להעניק לו את התואר התייחסה גם לתמיכתו הפומבית והעקבית בישראל ובצה״ל לאורך עשרות שנים. מאז 1967 ערך מסיאס ביקורי הזדהות רבים בישראל, ועל תמיכתו קיבל אות הוקרה ממשרד הביטחון.