ציפור קטנה לחשה לה: פרס קולר דוליטל הוענק לחוקרת שהוכיחה שציפורים מבינות משמעות

קרן ג'רמי קולר ואוניברסיטת תל אביב הכריזו על הזוכה הגדולה בפרס היוקרתי של ה-Coller Dolittle Challenge for Two-Way Interspecies Communication לשנת 2026. הפרס, על סך 100,000 דולר, הוענק השנה לד"ר ג'ולי אי. אלי (Julie E. Elie), ממעבדת תוניסן באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ד"ר אלי הדהימה את עולם המדע כשגילתה כי פרושי זברה (זברה פינק), מסווגים את הקריאות שלהם בעיקר על פי המשמעות שלהן, ולא על פי המאפיינים האקוסטיים והצליל שלהן.

מילון הציוצים הגדול: 11 קטגוריות של שפה

באמצעות שילוב מתקדם של בינה מלאכותית, למידת מכונה ותצפיות התנהגותיות קפדניות, הצליחו ד"ר אלי וצוותה ליצור "מילון" ייחודי שמבוסס על המאפיינים האקוסטיים של פרושי הזברה. המילון מסווג את הקולות ל-11 קטגוריות שונות בעלות משמעויות קריטיות לחייהן, כמו תוקפנות, רעב או יצירת קשר חברתי.

כדי לבדוק אם הציפורים עצמן מסכימות עם הסיווג המדעי, אלי לקחה את המחקר צעד קדימה: היא אימנה את הפרושים ללחוץ על כפתורים שהשמיעו את סוגי הקריאות השונים. בכל יום, רק סוג קריאה אחד זיכה אותן בפרס של זרעים טעימים. הציפורים הוכיחו תפיסה מהירה במיוחד - הן למדו איזה קול מביא אוכל, המתינו בסבלנות לגמול, והפסיקו מיד את השמעת הקולות שלא הניבו פרס.

טעות בהבנת הנשמע הובילה לפריצת הדרך

פריצת הדרך האמיתית והמרעישה ביותר הגיעה דווקא מתוך הטעויות של הציפורים. כאשר החוקרים ניתחו את המקרים שבהם הפרושים טעו בזיהוי הקול המזכה בפרס, הם גילו משהו מדהים: הציפורים בלבלו אך ורק בין קריאות שהייתה להן משמעות משותפת, גם אם הצליל שלהן היה שונה לחלוטין. 

לדוגמה: הציפורים בלבלו בין קריאה ליצירת קשר ממרחק רחוק לבין קריאה לקשר מטווח קצר, למרות שהן שונות לחלוטין מבחינה אקוסטית. לעומת זאת, הן מעולם לא בלבלו בין קריאת קשר קצרה לקריאת אזהרה קצרה, למרות שהצלילים שלהן דומים מאוד באוזן ביו-אקוסטית.

המשמעות? המחקר מוכיח סופית ששמיעת הקריאה מעוררת במוחן של הציפורים ייצוג מנטלי של התוכן והמשמעות, ולא מדובר בתגובה אוטומטית או רפלקס אקוסטי.

^{רגע, קראת לי? זה משמעותי לי! זוג פרושי זברה}

"מיערות הגשם ועד המדבריות, המדענים מקרבים אותנו למה שהוא כבר מזמן לא פנטזיה, אלא רק עניין של זמן. יש לי ביטחון מלא שנפצח את הקוד עד שנת 2030, פריצת דרך שתיטיב עם בני האדם ועם בעלי החיים, ותעניק להם סוף סוף קול"

ההייטק בשירות עולם החי

הפרס הוענק בטקס חגיגי, שבו התחרו ארבעה צוותי מחקר מובילים מארה"ב, מצרפת ומשווייץ. הצוותים האחרים הציגו פיתוחים מרהיבים בתחום התקשורת עם שימפנזים, בונובו ועכברים מפוספסים אפריקניים. כלי בינה מלאכותית היו כוכבי הערב, ואפשרו לחוקרים לנתח מאגרי עתק של נתונים במהירות שיא ולפענח דפוסים ביו-אקוסטיים שפשוט אינם ניתנים לשמיעה באוזן אנושית.

"המחקר שלנו מראה שתגליות מדעיות מרגשות נולדות מטעויות", שיתפה ד"ר ג'ולי אלי בהתרגשות. "זו הייתה חוויה מרתקת 'לשאול' את פרושי הזברה שאלות על הקולות שלהם. אבל יש עוד עבודה: השלב הבא הוא שילוב המידע האקוסטי עם מידע חזותי, ואני נרגשת מהאפשרות לפתח רובוטים שיחקו את תנועות הגוף של בעלי החיים".

הדרך למשפטים מתחילה במילים

פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב, המכהן כיו"ר ה-Coller Dolittle Challenge, סיכם את ההישג: "המועמדים הסופיים השנה העלו את הרף המדעי של התחרות לרמה גבוהה אף יותר. אנו עדים למעבר ברור מחקר של 'מילים' בודדות של בעלי חיים לחקר 'משפטים'. מחקרה של ד"ר ג'ולי אלי הצטיין בכל ההיבטים. המחקר שלה התקדם מעבר לפענוח התקשורת של פרושי הזברה והחל לענות על השאלה האם הדפוסים שמזהים המדענים אכן רלוונטיים ובעלי משמעות עבור הציפורים עצמן. במסלול הזה אנו מתקדמים בקצב מואץ לעבר תקשורת דו-כיוונית בין מינים".

ג'רמי קולר, יוזם הקרן, חתם את האירוע באופטימיות: "ברכות לד"ר ג'ולי אלי, זוכה ראויה בהחלט בפרס השנה. מפרימטים ועד מכרסמים, מיערות גשם ועד מדבריות, על הקרקע ובשמיים - כל המועמדים הסופיים של היום פורצים את גבולות המחקר בתחום התקשורת של בעלי החיים. אף שהמטרה הסופית של השגת תקשורת דו-כיוונית אמיתית עדיין נראית רחוקה ומסקרנת, המדענים מקרבים אותנו צעד נוסף למה שאני משוכנע שכבר אינו אלא עניין של זמן. הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב כה מהיר, שיש לי ביטחון מלא שנפצח את הקוד עד שנת 2030, פריצת דרך שתיטיב עם בני האדם ועם בעלי החיים, החיים לצידנו ברחבי העולם, ותעניק סוף סוף קול למי שלא היה להם קול".